על פי תורת ישראל הנפש היא בדם. מפה נלמד על החשיבות של הכשרות מבחינת נפש ישראל כגוי קדוש שמצווה לשמור על דם נקי.

החיסונים הם חומר כל שהוא שמזריקים אותו לדם, מפה אפשר להבין את החשש של הדוסים להתחסן.

יש עניין עם כשרות בדיוק כמו אוכל שגם הוא מגיע לדמינו.

אין הבדל בין מזון לתרופות וחיסונים מהבחינה הזאת.

אם החיסון כשר אין בעיה.

אם לא כשר יש בעיה וזאת יגידו כתשעים אחוז מתושבי ישראל כולל מוסלמים ודרוזים.

אז בדקתי עם הרובוט של בינג ואלה ממצאיו:

מרכיבי חיסון ה-MMR: שאלות של בריאות וכשרות:

חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת, אדמת) ניתן בישראל כחלק מתוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות, ונחשב לאחד החיסונים המרכזיים במניעת מחלות מדבקות בילדים ובמבוגרים. התרכיב כולל נגיפים מוחלשים של שלוש המחלות, לצד מספר רכיבים נוספים שמטרתם לשמר את יציבות החיסון ולמנוע זיהומים.

בין המרכיבים הבולטים ניתן למצוא:ג'לטין – חומר מייצב שמקורו לרוב בתוצרי חזיר. רכיב זה מעורר שאלות הלכתיות בקרב הציבור הדתי והמסורתי.ניאומיצין – אנטיביוטיקה למניעת זיהומים.סוכרוז, L-Histidine, סודיום פוספאט – חומרים מווסתי חומציות ומייצבים.מים להזרקה – כבסיס לתרכיב.

למרות שבתחום המזון קיימים כיום תחליפים מגוונים לג'לטין חזיר – כגון ג'לטין דגים, ג'לטין בקרי כשר או חומרים צמחיים כמו אגר-אגר – בתחום החיסונים מדובר באתגר מורכב יותר. הג'לטין ממלא תפקיד קריטי בשמירה על יציבות הנגיפים המוחלשים, ולכן החלפתו דורשת פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים.

בהמשך בדקתי עם הרובוט אם יש תחליפים ללא ג'לטין חזיר, אמר שיש:

קיימות בעולם גרסאות של חיסוני MMR ללא ג'לטין חזיר, אך הן אינן זמינות בישראל במסגרת השגרה. ייתכן שבעתיד תוצע גרסה חלופית שתענה גם על צרכים הלכתיים.

עד אז יש לשמור על זהירות יתרה במיוחד בעת הזאת שיש התפרצות של המגפה:

צפיפות של המונים כמו הפגנת המליון יכולה להביא להדבקות גדולה מאוד. יש לבדוק אם לאחר הפגנת המליון החצבת תתרבה במהירות בקרב קבוצת בני אדם זאת. כמו שהיה בעת הקורונה שתקפה חזק מאוד בקרב עדה זאת לנוכח אורחותיהם. בדקתי עם הרובוט נתוני תחלואה ותמותה הדבר מאוד מסוכן: לפי הערכות, כ-15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו מהמגזר החרדי, בעוד שחלקם באוכלוסייה עמד אז על כ-12.5%.

בדקתי עם הרובוט אם החיסון של הקורונה היה כשר מהבחינה של חזיר ושיקוצים אמר שכן אמנם ללא תעודת כשרות, אך כשר מהבחינה הזאת ורבנים אישרו את החיסון:

במקרה של חיסוני הקורונה, לא נמצאו רכיבים בעייתיים, ולכן הם נחשבים מותרים לשימוש גם לציבור שומר מצוות.

הרובוט אמר גם שבמקרים של פיקוח נפש הרבנים התירו שימוש בתרופות שאינן כשרות.**

עמדת ההלכה:רבנים ופוסקים בכירים בישראל ובעולם קבעו כי מותר להתחסן גם אם החיסון מכיל רכיבים לא כשרים, כאשר מדובר בפיקוח נפש או מניעת סכנה.

במקרה של חיסוני הקורונה, לא נמצאו רכיבים בעייתיים, ולכן הם נחשבים מותרים לשימוש גם לציבור שומר מצוות.

למחשבה:

הדוסים לרוב נוטים להתנגד ללימודי ליבה. מפה נלמד כמה חשוב שאנשים  מודעים כמו החרדים על דבר תורה, ילמדו מדעים כאלה כדי שימציאו לנו פטנטים כאלה.

**גם מלחמה היא פיקוח נפש. ומשכך...

דובר על מקרי חצבת בקרב העדה הדוסית- בדקתי עם הרובוט את הדבר ואלה ממצאיו:

https://copilot.microsoft.com/shares/M5caqMAx7DK8VmwEfFTM7

צפיפות של המונים כמו הפגנת המליון יכולה להביא להדבקות גדולה מאוד.

יש לבדוק אם לאחר הפגנת המליון החצבת תתרבה במהירות בקרב קבוצת בני אדם זאת.

כמו שהיה בעת הקורונה שתקפה חזק מאוד בקרב עדה זאת לנוכח אורחותיהם.

בדקתי עם הרובוט נתוני תחלואה ותמותה הדבר מאוד מסוכן:

לפי הערכות, כ-15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו מהמגזר החרדי, בעוד שחלקם באוכלוסייה עמד אז על כ-12.5%.

https://copilot.microsoft.com/shares/yqFyVL8VF4Hy6Eik6hQBw

הערכה אחרת של המכון מצביעה על כך שעד סוף אוקטובר 2020, 42% מהחולים היו חרדים, כלומר כ-125,000 מתוך כ-297,000 מאומתים באותה תקופה.

https://copilot.microsoft.com/shares/A5GpzopLiuRMYTgrz8jKb

אם אתם יודעים שאתם עתודים להגיע למקומותיהם אז אני מציעה לעשות זאת עם מסכה.

יהיה נכון אם משרד הבריאות יציע לראשי העדה הדוסית להורות לצאן מרעיתם לבוא עם מסכות להפגנה.

מבחינה תורנית מותר להזהר כדי למנוע הדבקות במגפה:

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ: דברים.

הדבר מלמד גם על חובת זהירות כשיש סכנה גם חז"ל דיברו על חובת הזהירות:

חז"ל הרחיבו את המצווה לכל מקום שיש בו סכנה – לא רק גגות, אלא גם מדרגות, בורות, מרפסות וכדומה.

https://copilot.microsoft.com/shares/o7ocgJov2SVaY9EBSxCDd

"משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להתחסן נגד שפעת בכל הריון מחדש לפני תחילת החורף או במהלכו.^[4] המערכת החיסונית של האשה ההרה חלשה יותר, לכן היא בקבוצת סיכון לסיבוכים שונים של מחלת השפעת. שינויים החלים בלב ובריאות כתוצאה מתפקוד מוגבר בזמן ההריון גם הם מעמידים את האישה בסיכון לסיבוכים ממחלת השפעת.^[2] מתן חיסון שפעת לאם מעניק הגנה גם לתינוק, מכיוון שהנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון של האם עוברים דרך השלייה אל העובר.^[7] הגנה זו חשובה ביותר שכן מתן חיסון שפעת מתאפשר החל מגיל 6 חודשים." וויקיפדיא.

מפה נלמד שהמערכת החסונית של האם עוברת לעובר. יש חיסונים קבועים הניתנים לאדם בהוראת משרד הבריאות.

מבחינת מתן החיסון, יש חיסון חד פעמי וחיסון רב פעמי.

חד פעמי הכוונה שהוא ניתן בעם אחת או בכמה פעימות ולא עוד.

רב פעמי כמו חיסון נגד שפעת שכל שנה עושים זאת:

"

חלוקת החיסונים בתקופת חיי האדם:

• דלקת כבד B (הפטיטיס B או צהבת B) - ניתן בשלוש מנות, אחת בגיל הינקות עוד בבית החולים, השנייה בגיל חודש והאחרונה בגיל 6 חודשים.

• טטנוס, דיפתריה, שעלת אסלולרית - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודש, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. עם זאת כשהילד מגיע לגיל בית הספר הוא מקבל את החיסון בעוד שתי מנות אחת בגיל 7 (כיתה ב') והשנייה בגיל 13 (כיתה ח').

• רוטה - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וחצי שנה.

• שיתוק ילדים מומת IPV - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודשיים, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. שתי מנות נוספות ניתנות בכיתה א' ובכיתה ח'.

• שיתוק ילדים מוחלש OPV - ניתן בשתי מנות, אחת בגיל חצי שנה והשנייה בגיל שנה וחצי.

• Haemophilus influenzae מזן B - ניתן בארבע מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים, שישה חודשים ובגיל שנה.

• חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה והשנייה בגיל 6 (כיתה א').

• דלקת כבד A (הפטיטיס A או צהבת A) - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה וחצי והשנייה בגיל שנתיים.

• חיידק הפנומוקוקוס - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים ו-12 חודשים.

• נגיף הפפילומה האנושי - ניתן בשתי מנות בגיל 13 (כיתה ח') בהפרש של חצי שנה.

• שפעת מומת - ניתן בכל חורף החל מגיל חצי שנה

" וויקיפדיא.

זאת אומרת שחסונים חד פעמיים מייצרים שינוי בהרכב הדם לאורך שנים.

צריך לחשוב בשני כיוונים:

יש עניין שהחיסון עובר דרך תולדה, יש משהו שנוסד עם הדבר ומשכך יש תכונה חיסונית מולדת,

כבר כשלוש דורות מעבירים מתחסנים בחיסונים אלה בארץ,  אם ראשונה מעבירה לבת שנולדת מחוסנת ושגם היא מתחסנת והלאה עד הנין.

זאת אומרת שיש התכנות שאין צורך לחסן עוד או לחסן במינונים נמוכים יותר, משפיעים פחות.

וזאת מכיוון החשיבה השני שהעברת חיסון מולדת פחות מזיקה מחיסון לאחר הלידה.

כשאימי זכרה לברכה היתה מאושפזת בטיפול נמרץ, היא היתה מורדמת ומונשמת לזמן ארוך, היה איתה במחלקה בחור שגם היה מאושפז בהרדמה והנשמה בטיפול נמרץ למעלה מחודש.

שהוא התעורר מההרדמה היה לו אובדן זכרון של חצי שנה בערך והבחור לא זכר שאבא שלו נפטר והיה צריך לאמר לו שוב תוך שהוא מכיל את הידיעה כידיעה ראשונה שוב.

הסבירה לי אישה בבית חולים שזאת תופעה ידועה להרדמה ארוכת זמן.

מפה נלמד שיש יכולת למחוק זכרון של אדם באמצעות סם הרדמה.

יש התכנות שהמשכילים להרע הצליחו להגיע במחקריהם להשכיח זכרון לאדם באמצעות סם לפרק זמן מסוים בהתאם למינון.

"קֶטמין (באנגלית: Ketamine) הוא סם הרדמה סינתטי.חלק מהמשתמשים לא יזכרו את אשר עבר עליהם באותו האופן שבו שוכחים חלומות" וויקיפדיא– אני טוענת שאובדן הזכרון הוא זמני, בזמן הקרוב לאחר האונס נאנסים לא זוכרים ומשכך לא מתלוננים. אך בחלוף הזמן ועם התעוררות הזכרון, מאוד קשה להוכיח במיוחד שהדבר קורה בבית חולים פסיכיאטרי.

"קֶטמין (באנגלית: Ketamine) הוא סם הרדמה סינתטי. מאפייניו כסם הגורם לדיסוציאטיביות הפכו אותו לפופולרי בקרב ציבור צרכני הסמים הפסיכדליים. הסם מגיע למשתמשים לרוב ממרפאות וטרינריות המשתמשות בו כסם הרדמה או אלחוש. בישראל הסם נכלל בפקודת הסמים המסוכנים^[1], אף שהוא נכלל ברשימת החומרים הפסיכוטרופיים שבצו הרוקחים^[2]. כמו כן, אננטיומר S(+) של הקטמין אושר על ידי משרד הבריאות כתרופה לדיכאון עמיד (treatment resistant depression) ומשווקת בישראל תחת השם Spravato" 

"חלק מהמשתמשים לא יזכרו את אשר עבר עליהם באותו האופן שבו שוכחים חלומות. עם זאת, ה"התעוררות" היא איטית והדרגתית; בשלבים ראשונים עלול המשתמש לשכוח את שמו או לא להבין את השליטה בגופו, כך שעם הזיכרון מגיעה גם המודעות. ההשפעות ההזייתיות מסתיימות לרוב תוך שעה. עם זאת, הפגיעה בחשיבה שקולה ובקואורדינציה נמשכות בין 18 ל-24 שעות" וויקיפדיא.

זה סם שמשתמשים בו לאונס. זאת סוג של הרדמה.

אומרים שיש אובדן זכרון על מה שאירע במהלך השפעת הסם.

אני טוענת שאובדן הזכרון הוא זמני, בזמן הקרוב  לאחר האונס נאנסים לא זוכרים ומשכך לא מתלוננים.

אך בחלוף הזמן ועם התעוררות הזכרון, מאוד קשה להוכיח במיוחד שהדבר קורה בבית חולים פסיכיאטרי.

ישבתי ככה על הבלקונה עם הקפה וסבבה  וניקיתי את המשקפיים וחושבת את מחשבותיי..

אני שמעתי פעם איפשהו אולי בסרט או בטלויזיא, שיש סוג של סמים שהם לא מהסוג הזה של המכורים, יותר מהסוג של הארועים.. מהסוג שקוראים לו סמי עשירים… והם אומרים שהם לוקחים את הסמים האלה אז בין כל התופעות הם מעידים שהדבר מחדד את הראיה שהצבעים ברורים יותר חדים יותר וכו..

ומה אני אומרת, שיבדקו המלומדים אם יש בסמים האלה יש חומר שיש בו סוג של מרפא לראיה אולי לבודד את החומר ולייצר ממנו תרופה.