כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן– ומשכך– וַֽאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים– זהירות בדרכים.

וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵֽלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֨עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃ יַֽעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַֽאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה׃  וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֨אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ וַיָּשָׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃ וְיַֽעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֨הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת׃ פרשת וישלח יעקב.

כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים

וַֽאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י

בדיוק כמו שנכון לשים חגורה מיוחדת או כיסא בטיחות במיוחד לילדים ותינוקות, כך במקרה במקרה הזה התנועה, הנסיעה האיטית היתה נדרשת לבטיחות כדי שלא תהיה הטלטלה שתפגע בילדים הרכים שמאפיינת נסיעה מהירה, העצמות רכות ומשכך יותר פגיעות בנסיעה. וזאת אמר יעקב הרבה הרבה לפני חוק חגורת בטיחות, גם עם הצאן נדרש להזהר בדבר:

וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃

ומשכך עשיו ואנשיו:

יַֽעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ

ויעקב וצאנו ומשפחתו:

וַֽאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י

יען כי:

לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙

וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים

עם אלה איתו נדרשה הליכה איטית.

וּלְרֶ֣גֶל

רגלים במקרה הזה זה מנהג דרך לדבר, בגלל שעצמות הילדים רכות אז הרגל, המנהג עימם בנסיעה הוא נסיעה איטית אותו דבר לגבי המלאכה, מלאכת רעיית הצאן אי אפשר לנוע מהר גם עם הצאן והדבר ברור, וזה פרוש המילה רגל במקרה הזה.

כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃

למחשבה:

וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן׃

האדם מושל לא רק בעצמו הוא מושל גם על אלה– וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ– זאת אומרת שיש לו אחריות משילות על אלה ובהמשך– וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ– לעובדה זה ברור, הציווי הוא גם לשמור עליה– וּלְשָׁמְרָהּ–זאת אומרת שהאדם מושל גם באדמה וגם על כך יש לאדם אחריות משילות ומשכך נושא בדין במקרה ו…