תפריט סגור

השגחה פרטית- ויקר המקרה- לימודים מספר רות.

וּֽלְנָעֳמִ֞י (מידע) מוֹדַ֣ע לְאִישָׁ֗הּ אִ֚ישׁ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז: וַתֹּאמֶר֩ ר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֜ה אֶֽלנָעֳמִ֗י אֵֽלְכָהנָּ֤א הַשָּׂדֶה֙ וַאֲלַקֳטָ֣ה בַשִּׁבֳּלִ֔ים אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר אֶמְצָאחֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ לְכִ֥י בִתִּֽי: וַתֵּ֤לֶךְ וַתָּבוֹא֙ וַתְּלַקֵּ֣ט בַּשָּׂדֶ֔ה אַחֲרֵ֖י הַקֹּצְרִ֑ים וַיִּ֣קֶר מִקְרֶ֔הָ חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ לְבֹ֔עַז אֲשֶׁ֖ר מִמִּשְׁפַּ֥חַת אֱלִימֶֽלֶךְ:

רות אלמנת מחלון בן אלימלך חזרה עם נעמי ליהודה אחרי גלות נעמי ומשפחתה בשדי מואב כאלמנת מחלון היא היתה מותרת לכל אדם גם מישראל, למרות שהיא אינה בת ישראל הצטרפותה לישראל נשמרה לה מתוקף היותה אלמנה מבן ישראל , אפשר לראות חוקה מקבילה בחוקת הכהנים והמותרות להם ואסורות להם, במקרה הזה שלא כבישראל לכהן אסורה אשה שאינה בתולה וגרושה ואלמנה מישראל. מותרת לו רק בת ישראל ובתולה. עם הסתייגות, מותר לו להנשא לאלמנת כהן (שהתחתנה בתולה ולא גרושה ונתאלמנה) האלמנה הזאת שלא כיתר האלמנות היא מותרת לכהן, כמובן שאם התירה עצמה לאדם מישראל שאינו כהן לאחר שנתאלמנה, מתוקף היותה פרודה מאדם שאינו כהן לאחר מכן, היא אסורה על כהנים.

ומשכך באותה יחסיות. רות כאלמנה לבן שבט יהודה היתה מותרת לבן יהודה:

אֵֽלְכָה-נָּ֤א הַשָּׂדֶה֙ וַאֲלַקֳטָ֣ה בַשִּׁבֳּלִ֔ים אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר אֶמְצָא-חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ לְכִ֥י בִתִּֽי:

ורצה המקרה ואת האיש הזה:
וּֽלְנָעֳמִ֞י (מידע) מוֹדַ֣ע לְאִישָׁ֗הּ אִ֚ישׁ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז:

פגשה רות בשדה:

וַתֵּ֤לֶךְ וַתָּבוֹא֙ וַתְּלַקֵּ֣ט בַּשָּׂדֶ֔ה אַחֲרֵ֖י הַקֹּצְרִ֑ים וַיִּ֣קֶר מִקְרֶ֔הָ חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ לְבֹ֔עַז אֲשֶׁ֖ר מִמִּשְׁפַּ֥חַת אֱלִימֶֽלֶךְ: וְהִנֵּהבֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָֽה: וַיֹּ֤אמֶר בֹּ֙עַז֙ לְנַעֲר֔וֹ הַנִּצָּ֖ב עַלהַקּֽוֹצְרִ֑ים לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת:

והיא מצאה חן בעיניו והוא מתענין מי היא:

לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת:

וזה היה האיש הנכון להקים זרע למחלון בן אלימלך בנה של נעמי.

מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז:

שעליו גם נאמר:

וְעַתָּ֗ה הֲלֹ֥א בֹ֙עַז֙ מֹֽדַעְתָּ֔נוּ.

קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא: