לאחר שקוראים את התורה בכמה מחזורים, קוראים ולומדים מתוך מקום שקוראים את פרשת השבוע שאנחנו יודעים את הפרשות שקדמו לה ואת הפרשות שיבואו אחריה. ומתוך המקום הזה אנחנו צריכים להתיחס לפרשה הנוכחית.עם הזמן קוראים את התורה שאנחנו מבינים יותר את הסיפור, ומבינים עוד דברים בפרשה הנוכחית כי קראנו את ההמשך. המשך שאין לשנותו.אני טוענת שאנחנו לא יודעים את סוף הסיפור, כי אנחנו עוד בדרך.. או אולי יותר נכון לאמר בחיכיון להמשך הסיפור.אני טוענת שהמשך הסיפור שלנו יחל רק שבורא עולם לא יהיה בהסתר פנים ויהיה לנו נביא מבורא עולם שהוא יוכל לכתוב את המשך הסיפור מאותה עת לעתות שיבואו.אני חושבת שלא נכון להתיחס לספרים שנכתבו בעתות של הסתר פנים, כספרי קודש כספרי התורה, כולל ספריו של הרב משה בן מיימון.הרב משה בן מיימון אמר זאת בעצמו לתלמידו:
הרב משה בן מיימון אמר לתלמידו שאם יראה סתירה בדבר מה בכתוב בספר שהוא כתב, גם מסיבה שהוא כתב דיעה כל שהיא ולאחר כמה שנים הבין שטעה. תיקן ולא מחק את הטעות. זאת אומרת שיש התכנות שאם הרב משה בן מיימון היה חי יותר שנים הוא היה מגלה טעות שהוא לא חי מספיק זמן כדי לתקנה בחייו וזה המסר לתלמיד, קודם כל שהמורה לא אלהים ושלא כמו ספרי הקודש, ספרו שלו אינו ספר קודש ותלמידו ילמד מהמקום הזה מרבו. שיש לתקן טעויות באם יראה שיש לרבו טעות.דבריו של הרב משה בן מיימון לתלמידו, איפשרו לתלמידו להמשיך את רבו ולהצמיח את לימודיו וגם לתקן את שגיאות רבו, שהיה בן אדם בשר ודם.מהגורל שיעד יעקב ללוי ושמעון:אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַֽעֲקֹ֔ב וַֽאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ בראשית פרשת ויחי יעקב.כפי שנלמד מהתורה, רצונו של יעקב בעניינו של שבט הלוי, לא התקבל.בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהֹוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ: דברים.אנחנו מקבלים את דבר בורא עולם ולא את דבר יעקב או כל דבר מלך או גיבור משלנו בתורה. העובדה שדבריו של יעקב מוזכרים בתורה, לא עושה את דבריו כחוק בל יעבור. כי אם דבריו של יעקב היו חוק בל יעבור, אז בורא עולם לא היה מברך את לוי לברך בשמו. |
