תפריט סגור

תגית: משלי- עשרים.

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה– עצה מלב איש זאת עצה חכמה– מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב– איש חכם ישמע לעצה זאת– וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה:

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה: משלי עשרים. עצה מלב איש זאת עצה חכמה, מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב: איש חכם ישמע לעצה זאת.…

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו–זה ברור, יש אדם ישר שיש לו בנים ואשריהם שגדלו להיות כאביהם, המחשבה האינסטנקטיבית מחשיבה אודות הפושע ובניו:

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו: משלי עשרים. זה ברור, יש אדם ישר שיש לו בנים ואשריהם שגדלו להיות כאביהם, ברור גם שהמחשבה האינסטנקטיבית מחשיבה…

גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ: אפילו אם הנער נער ישר: גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר– וזאת כי הנער נער. כי עדיין לא יודע טוב ורע. עוד לא אחראי למעשיו.

גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ: אפילו אם הנער נער ישר: גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וזאת כי הנער נער. כי עדיין לא…

אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם– האבן היא המשקל שמנגד לחטא במאזניי המשפט. ואם לזה אתה שם את האבן הזאת ולזה את האבן הזאת זאת תועבה.

אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם: משלי- עשרים. אֶבֶן וָאֶבֶן= וְאֵיפָה וְאֵיפָה. שיש אבן ואבן מתקיים איפה ואיפה, שיש הטיית משפט. האבן היא…

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם– (במקרה הזה מדובר על בעולת בעל שמפתה אישים שאינם בעלה, הדבר נחשב במשל למיים גנובים).

עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ: משלי עשרים. עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר: (ערב לחיך) על המשל הזה: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב…

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר– ומשכך– וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם– במקרה זה שגו. במקרה זה לא שגו- וְנָֽתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר-תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֨יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָֽלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָֽׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ:

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם: משלי עשרים. כנלמד מתורתינו יין זה לא חטא, מותר לשתות יין, אך לשתות נכונה, לא לשגות…

משלי- עשרים- נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן– האדם יוצר מהאדמה. בורא עולם נפח באפו נשמת חיים: וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים ורק לאחר מכן נהיה נפש חיה, כנראה שאותו הדבר גם ברחם שהאדם נהיה שלם, כבגד שלם , שיש לו אף שממנו נופח בו בורא עולם נשמת חיים עד אז הוא לא נחשב לחי–עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי- ולמרות שממעי אימי- וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה– כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן:

נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן: משלי- עשרים. נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם: הנשמה שבורא עולם נפח באדם היא הנר היא האור באדם עוד…