1.41- מבוא- תורה- כללי- כתובות. – עמוד 4 – מבוא לאתרי עת השלום

כתבתי כמה דברים בעניין קיצוץ בהונות רגליו של אדון בזק אך לא הדגשתי את עניין הבהן– גם האדון של בזק בעצמו היה קוצץ בהונות של מלכים שנהיו לסריסיו למלקטים תחת שולחנו, כמו כלבים– וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי–בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים | מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י– ושוב, למה דווקא את הבהן.

הדגשים – אחרי מות יהושע: וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה–לָּ֧נוּ אֶל–הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה…

וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר–אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא–וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת–יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ– וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַֽחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָֽנֹכִ֣י בָֽא־אֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת — וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֨בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֨בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו אָֽרְצָה׃

ספר שופטים- עתניאל אהוד ושמגר– לימודי שנת שבעים ושבע. וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶת–עֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְ–מוֹאָב֙ עַל–יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי–עָשׂ֥וּ אֶת–הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י…

וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת–מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד– סיפורי המקרא אינם רק תיעוד קורות ישראל, קורות העולם הזה וכו'; הם גם מראה מוסרית, חוקה ועוד… גם מלחמות, כיבושים, מאבקים וגבולות, נלמדים חוקים, כיצד נוהגים במלחמה אם קרה כך וכך.. — בפרשה זאת נלמדת חוקה ביחס למי שמוגדרים משתפי פעולה.

ספר שופטים- פרשת אחרי מות יהושע- לימודי שנת שבעים ושבע. מבוא: וַיַּעֲל֧וּ בֵית–יוֹסֵ֛ף גַּם–הֵ֖ם בֵּֽית–אֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם: וַיָּתִ֥ירוּ בֵית–יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית–אֵ֑ל וְשֵׁם–הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז: וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים…

הכהן הוא כהן והלוי הוא לוי, אלה משרות בעבור עבודתם בקודש, השופטים הם גם משבטים אחרים ובמקרה של הפרשה הזאת השופטת הנביאה ששפטה את בני ישראל במקום של משה ויהושע- הייתה אישה- על כל מה שמשתמע מכך- אישה שופטת גבר בבית דין שהוא יותר "גבוה" מבית דין רבני של ימינו אנו.

שופטים- פרשת דבורה, ברק ויעל- נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. דבורה היתה שופטת ונביאה שבני ישראל עלו אליה למשפט, היא הייתה השופטת…

מִן–שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם–סִיסְרָֽא– זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה– בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ– יש הדגשה בזאת– ההנהגה הייתה ישרה- ומשכך בורא עולם היה איתנו במלחמה הזאת– שלא כמו שקרה כשלקחו בצע כסף, שהיה מעל בחרם ובורא עולם לא היה איתנו.

שופטים- פרשת דבורה, ברק ויעל- נכתב בשנת שבעים ושש- עודכן בשנת שבעים ושבע. שירת דבורה: וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן–אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר: בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל…

וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֮ אֶל–יְהוָה֒– ובורא עולם שלח להם מושיע– וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת–אֵה֤וּד בֶּן–גֵּרָא֙ בֶּן–הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד–יְמִינ֑וֹ– והוא היה שמאלי– זאת גם ניתן לדעת מהחרב חגורה בירך ימין- וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ:– לשליפה מהירה שמים על הירך שמנגד.

לימודים מפרשת פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר, נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע: היתה תקופה קשה ישראל התפללו לבורא עולם לתשועה: וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֮…

ברית הגבעונים כגורם המביא עמו השפעות זרות לתוך מחנה ישראל, ומתוך כך הופך לניסיון ומבחן לעם. הברית אינה רק הסכם פוליטי או צבאי; היא מחדירה לישראל יסודות תרבותיים וחברתיים שאינם טבעיים לו, ובכך בוחנת את יכולתו לשמור על זהותו, על קדושתו ועל נאמנותו לחוקי התורה.

לימודים מספר שופטים- פרשת אחרי מות יהושע ופרשת עתניאל- נכתב בשנת שבעים ושש ועודכן בשנת שבעים ושבע לקוממיות.

למידה על ברית הגבעונים מתוקף היותה ברית שנכרתה בשבועה בבורא עולם. מתוך כך בחנתי את מהות הברית וחוקותיה: וזאת אם מדובר בברית פנימית — בין ישראל לישראל — או בברית חיצונית, בין ישראל לעמים אחרים. ההבחנה הזו מלמדת שברית הנכרתת בשם הבורא מקבלת תוקף מחייב- גם לדורות הבאים.

לימודים מפרשת אחרי מות יהושע- ספר שופטים- נכתב בשנת שבעים ושתיים לקוממיות ועודכן בשנת שבעים ושבע. ברית הגבעונים, כתבתי על הדבר מהבחינה הזאת: הברית מצד…

וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ– לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם– ההדבקות עם הנשים האלה באה לידי ביטוי בתולדה שלא יכולה להחשב עם העם הזה כגוי קדוש, ובזאת הם הפרו ברית ומשכך כדי להשיב ברית הם היו צריכים להשיל את החטא מהם.

פרשת ברית לעם- נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַהֲבָ֖ה אֶת–יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: כִּ֣י | אִם–שׁ֣וֹב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֙תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם…

וָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽת–יַעֲקֹ֖ב וְאֶת–עֵשָׂ֑ו וָאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶת–הַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִם– וָאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶת–הַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ– עשיו קיבל את ירושתו והתנחל במקומו ויעקב המשיך בדרך למצרים לעבדות קשה ויציאת מצרים.. והלאה.

פרשת ברית לעם- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות– עדכון שנת שבעים ושבע. בדבריו האחרונים של יהושע לעם, יהושע מזכיר לעם…

ברית לעם כברית חורב- כִּ֤י תַֽעַזְבוּ֙ אֶת–יְהוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֱלֹהֵ֣י נֵכָ֑ר וְשָׁ֨ב וְהֵרַ֤ע לָכֶם֙ וְכִלָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֲשֶׁר–הֵיטִ֥יב לָכֶֽם– וַיֹּ֥אמֶר הָעָ֖ם אֶל–יְהוֹשֻׁ֑עַ לֹ֕א כִּ֥י אֶת–יְהוָ֖ה נַעֲבֹֽד– כשם שענו אבותיהם- וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶׂה.

פרשת ברית לעם– לימודי שנת שבעים וחמש- עדכון שנת שבעים ושבע. הברית לעם שכרת יהושע היא ברית בפני עצמה, עצם הכריתה שכרת יהושע לעם שמה…

בורא עולם קבע מי ינחל בארץ, לעם ישראל אין רשות למכור את הירושה הזאת גם במובן שלישראל אין רשות למכור ומשכך לקבוע מי ינחל בארץ– וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי-לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי-גֵרִ֧ים וְתֽוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי: וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ.

פרשת הארץ הנשארת- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות– עדכון שבעים ושבע. וְאֵ֛לֶּה אֲשֶׁר–נָחֲל֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁ֨ר נִֽחֲל֜וּ אוֹתָ֗ם אֶלְעָזָ֤ר…

המקרה היה בעת שהיו משבטי ישראל שהתנחלו בארץ והיו משבטי ישראל שנשארו בחוץ לארץ. היתה סכנה שאלה שנשארו בחוץ לארץ יחטאו בדבר. מבחינה רעיונית בסיסית, מפרשה זאת נלמד חוק הערבות הדדית- גם במקרה והחטא יעשה בחוץ לארץ, הדין יוחל גם על אלה שעלו לארץ.

פרשת ערים לשבת בהן– נכתב בשנת שבעים וחמש עודכן בשנת שבעים ושבע: בקריאה זאת חשבתי על הדרך של "פתרון בעיות" "פתרון סכסוכים", ומתוך המקום הזה…

וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה– הריגת האדם הזה נחשבת לשפיכת דם נקי– וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה–וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים– מתוך המקום הזה תחשבו על החילים היהודים שבשגגה הרגו יהודים.

דבר תורה זה נכתב השנה בשנת שבעים וחמש לפי מנין ההכרזה (48)) ועודכן בשנת שבעים ושבע. גם בספר במדבר וגם בספר דברים וגם בספר יהושע…

הגורל המשותף של שמעון ויהודה נולד משני גורלות נפרדים שהברית בינהם איחדה אותם לגורל משותף– וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י– וְהָלַכְתִּ֧י גַם–אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן– למרות שגורל נחלתו של שמעון הוא בתוך נחלת יהודה לא היה ברור מאליו שהוא גם ילחם עם יהודה בגורל משותף כגורל מלחמה.

נכתב בשנת שבעים וחמש להכרזה, עודכן בשנת שבעים ושבע. וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה–לָּ֧נוּ אֶל–הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ:…

וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת–בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו– אם הדבר היה קורה בעת הזאת היו מעלים יהושע למשפט בהאג על פשעי מלחמה– כדי להבין, כביאור אדון בזק בעצמו– כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם–לִ֖י אֱלֹהִ֑ים– הוא הבין שבורא עולם הוא המכה בו– כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מֽוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ:

איחוד כתובות משנים קודמות ועדכון בשנת שבעים ושבע. וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת–הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ: וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת–אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ…

וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן–נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן–מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים– יהושע שמשה סמך ידו– הושע המנהיג שבימיו– וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ אֶת–יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל | יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַאֲשֶׁ֣ר יָדְע֗וּ אֵ֚ת כָּל–מַעֲשֵׂ֣ה יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל:

פרשת ברית לעם- נכתב בשנת שבעים וחמש, עודכן בשנת שבעים ושבע. יהושע מת לאחר שאמר את דבריו האחרונים לעם ולזקניו, לאחר מכן אלעזר בן אהרן…

אם לא– רַ֣ק | שִׁמְר֣וּ מְאֹ֗ד לַעֲשׂ֨וֹת אֶת–הַמִּצְוָ֣ה וְאֶת–הַתּוֹרָה֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֮ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד–יְהוָה֒ לְ֠אַהֲבָה אֶת–יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם וְלָלֶ֧כֶת בְּכָל–דְּרָכָ֛יו וְלִשְׁמֹ֥ר מִצְוֹתָ֖יו וּלְדָבְקָה–ב֑וֹ וּלְעָבְד֕וֹ בְּכָל–לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל–נַפְשְׁכֶֽם– אז– כִּ֤י תַֽעַזְבוּ֙ אֶת–יְהוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֱלֹהֵ֣י נֵכָ֑ר וְשָׁ֨ב וְהֵרַ֤ע לָכֶם֙ וְכִלָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֲשֶׁר–הֵיטִ֥יב לָכֶֽם:

פרשת ברית לעם- נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. הפרשה הקודמת הסתיימה שתמה חלוקת הנחלות וההתישבות בארץ וגם תשואה נאה מפרי עמלם: וַיִּתֵּ֤ן…

וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אֶת–כָּל–הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָתֵ֣ת לַאֲבוֹתָ֑ם וַיִּרָשׁ֖וּהָ וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ– וַיָּ֨נַח יְהוָ֤ה לָהֶם֙ מִסָּבִ֔יב כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר–נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבוֹתָ֑ם וְלֹא–עָ֨מַד אִ֤ישׁ בִּפְנֵיהֶם֙ מִכָּל–אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם אֵ֚ת כָּל–אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם נָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיָדָֽם– צריך לחשוב על מה זה אומר שבורא עולם הניח להם מסביב, נלמד על כך בהיפכא, מה קורה שבורא עולם לא מניח מסביב לישראל:

פרשת ערים לשבת בהן- נכתבה בשנת שבעים וחמש- עודכנה בשנת שבעים ושבע. לפני המעבר מהגדה המזרחית למערבית, לארץ הירושה, ולפני המלחמה, הראובני והגדי וחצי שבט…

וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֧ל לַלְוִיִּ֛ם מִנַּחֲלָתָ֖ם אֶל–פִּ֣י יְהוָ֑ה אֶת–הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת–מִגְרְשֵׁיהֶֽן: הכהן לוי מקבל אחוזה דרך הלוי, מהנחלה שניתנה ללוי מישראל– וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהֹוָה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר– אותו הדבר עם המעשרות, הכהן מקבל מהלוי ולא מישראל.

פרשת ערים לשבת בהן- כתובות משנים עברו שאוחדו ועודכנו בשנה זאת- שבעים ושבע. ללוים אין נחלה בישראל, אך כל שבט (לא משפחה בשבט) בישראל מצווה…

חלוקת נחלות– הצד המערבי– וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת–הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה: הצד המזרחי– החצי השני של שבט המנשה- הולך/נשאר עם אלה: עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה- .לכל אלה ניתנה נחלת אדמה, לא כך עם הלוי– וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא–נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם:

פרשת הארץ הנשארת- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- עדכון שבעים ושבע: חלוקת הנחלות בקצרה במאמר זה, רק הדגשה, לקרוא עוד- פה. אלה בצד…

יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל- יש פה ענין עם גיבורי ישראל כמו כלב בן יפונה. לגיבור הזה יש הבטחה מיוחדת מבחינת נחלה מיוחדת כציון לשבח על פועלו על גבורתו. הגיבור הזה הוא לא רק גיבור מלחמה כמרגל גם כגיבור כאיש מידה, איש מאמין בבורא עולם.

פרשת הארץ הנשארת– נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. נכתב בשנת שבעים וחמש — עודכן בשנת שבעים ושבע לאחר כיבוש הארץ הגיעה העת…

כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד– מאוד מעניינת הבחירה של בנות צלפחד לעבור את הירדן וזאת לנוכח העובדה שחלק מהשבט שלהן בחר לא לעבור את הירדן וזאת לנוכח העובדה שצלפחד היה מבני מכיר שמהם בחרו להשאר בצד המזרחי:

פרשת הארץ הנשארת- כתובה שנכתבה בשנת שבעים ואחת ועודכנה בשנת שבעים ושבע. וַיְהִ֤י הַגּוֹרָל֙ לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה כִּי–ה֖וּא בְּכ֣וֹר יוֹסֵ֑ף לְמָכִיר֩ בְּכ֨וֹר מְנַשֶּׁ֜ה אֲבִ֣י הַגִּלְעָ֗ד כִּ֣י…

כִּֽי–הָיָ֞ה חֵ֤לֶק בְּנֵֽי–יְהוּדָה֙ רַ֣ב מֵהֶ֔ם– חלק נחלת בני יהודה היה גדול יותר מתוקף פיקודיו– שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל– לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת– לשבט יהודה יש הכי הרבה יוצאי\משרתי צבא– פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה יְהוּדָה אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת:

פרשת הארץ הנשארת– נכתב בשנת שבעים וחמש ועודכן בשנת שבעים ושבע: וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל הַשֵּׁנִי֙ לְשִׁמְע֔וֹן לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי–שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וַֽיְהִי֙ נַֽחֲלָתָ֔ם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי–יְהוּדָֽה: וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם…

עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה– יש חשיבות לקביעת בתורתינו בדבר כלשהו בזמן מוגדר – עד היום הזה. וזאת מהבחינה שחוקותיה וקביעותיה הם חוק עולם– וְיָדַעְתָּ כִּֽי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָֽאֱלֹהִים הָאֵל הַֽנֶּֽאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹֽהֲבָיו וּלְשֹֽׁמְרֵי (מצותו) מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּֽוֹר:

לימודים מפרשת מעל בחרם ומפרשת עם המלחמה– לימודים משנת שבעים וחמש- עדכון שבעים ושבע. וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַיהוָה עִמָּם: וַיָּתִירוּ בֵית…

המעל בחרם היה הפרת ברית ומשכך במלחמה לאחר מכן בורא עולם לא היה עם ישראל וישראל הפסיד במערכה זאת, מאוד מעניין ויפה לראות את יהושע שהיה השוליה של משה, התלמיד של משה שנהיה למנהיג כמשה שעמד בפרץ למען העם כשחטא, כך גם יהושע– כתובה מעודכנת.

כתובה משנת שבעים וארבע- עדכון שבעים ושבע. המעל בחרם היה הפרת ברית ומשכך במלחמה לאחר מכן בורא עולם לא היה עם ישראל וישראל הפסיד במערכה…

וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם– וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ– עכרתם את מחנה ישראל– להבנת הדבר- על המשל הזה- וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם– פרשת מעל בחרם.

כתובה מאוחדת ומעודכנת. וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּן–כַּרְמִי֩ בֶן–זַבְדִּ֨י בֶן–זֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִן–הַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַר–אַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּשְׁלַח֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֲנָשִׁ֜ים מִֽירִיח֗וֹ הָעַ֞י אֲשֶׁ֨ר עִם–בֵּ֥ית…

כמו רחב גם הגבעונים למרות שעשו זאת במרמה, באו מתוך מקום ירא מבורא עולם להצטרף לישראל- עַבְדֵיכֶ֣ם אֲנַ֔חְנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ–לָ֥נוּ בְרִֽית– חשוב לזכור שאם הגבעונים היו מתהפכים ומגיעים למקום שהם מנסים למשול בישראל או להעביד את ישראל, אז הברית היתה מופרת– לימודים מפרשת עם המלחמה.

כתובה משנת שבעים וחמש- עדכון שנת שבעים ושבע. וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ פִּתְח֖וּ אֶת–פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהוֹצִ֣יאוּ אֵלַ֗י אֶת–חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן–הַמְּעָרָֽה: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן וַיֹּצִ֣יאוּ אֵלָ֗יו אֶת–חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה…

וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּל–מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֡י אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן יָ֗מָּה וְכָל–מַלְכֵ֤י הַֽכְּנַעֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר עַל–הַיָּ֔ם אֵ֠ת אֲשֶׁר–הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת–מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵ֥י בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל עַד-(עברנו) עָבְרָ֑ם וַיִּמַּ֣ס לְבָבָ֗ם וְלֹא–הָ֨יָה בָ֥ם עוֹד֙ ר֔וּחַ מִפְּנֵ֖י בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵֽל– תחשבו על על זה כלוחמה פסיכולוגית שהדבר הפחיד אותם והחליש אותם עוד לפני המערכה עצמה:

וַיַּשְׁכֵּם֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ בַּבֹּ֜קֶר וַיִּסְע֣וּ מֵֽהַשִּׁטִּ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד–הַיַּרְדֵּ֔ן ה֖וּא וְכָל–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּלִ֥נוּ שָׁ֖ם טֶ֥רֶם יַעֲבֹֽרוּ: וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיַּעַבְר֥וּ הַשֹּׁטְרִ֖ים בְּקֶ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה: וַיְצַוּוּ֮ אֶת–הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ כִּרְאֽוֹתְכֶ֗ם אֵ֣ת…

שישה ימים סבבו את העיר פעם אחת וביום השביעי שבע פעמים– וַיְהִ֣י |בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּשְׁכִּ֙מוּ֙ כַּעֲל֣וֹת הַשַּׁ֔חַר וַיָּסֹ֧בּוּ אֶת הָעִ֛יר כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה– והדבר הוא משפט– וזה משפט מלחמה, צריך להדגיש שהדבר נעשה שבעת ימים גם בשבת ושוב זה מלחמה.

וַיַּסֵּ֤ב אֲרוֹן–יְהוָה֙ אֶת–הָעִ֔יר הַקֵּ֖ף פַּ֣עַם אֶחָ֑ת וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ בַּֽמַּחֲנֶֽה: וַיַּשְׁכֵּ֥ם יְהוֹשֻׁ֖עַ בַּבֹּ֑קֶר וַיִּשְׂא֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת–אֲר֥וֹן יְהוָֽה: וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֜וֹת הַיֹּבְלִ֗ים לִפְנֵי֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה הֹלְכִ֣ים…

אָר֨וּר הָאִ֜ישׁ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָקוּם֙ וּבָנָ֞ה אֶת–הָעִ֤יר הַזֹּאת֙– תאור הבינוי– בִּבְכֹר֣וֹ יְיַסְּדֶ֔נָּה– וּבִצְעִיר֖וֹ יַצִּ֥יב דְּלָתֶֽיהָ– — על המשל הזה– לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָל תּוֹעֲבַת יְהֹוָה אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם:

כתובה משנת שבעים וחמש- עדכון שבעים ושבע. וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶת–ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם…

תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ- כנלמד מפה– וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּֽהֲנִים הַֽלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָֽ לְעָם לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ– וְאַתֶּם תִּֽהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּֽהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל:

היה מקרה שבני ישראל וגם הלוים והכנים, התערבו על בנות גויים שאסור להתערב עימם, לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי: יש גויים שמותר…

זה מאוד חשוב לכל מנהיג בישראל– לֹֽא–יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל–הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ– ועל כך ועל זאת נודה לאל על לבב חוקר– כִּי–אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת–דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל– יהושע לא היה כהן ולא היה לוי, גם דוד לא היה כהן ולא היה לוי,

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל–יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן–נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר: מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה…

וְעַד–הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם– צריך לחשוב על מה הוא הים הגדול מבוא השמש מהבחינה הזאת– וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵֽאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהֽוּא– בוא השמש זה שקיעת השמש ולא זריחת השמש ומשכך הים הגדול הוא הים המערבי.

כָּל–מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף–רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל–מֹשֶֽׁה: מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד–הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר–פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד–הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם: וְעַד–הַיָּ֥ם…

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת– האבות הם בני ישראל הם השבטים למרות שבניו של יעקב מזמן מתו הפיקודים היו על שם בני ישראל הם אבות העם– כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה: כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל– שהם– כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים:

כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָֹה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים…

זאת נאמר ללוי- יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֨יךָ֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וְתוֹרָֽתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל– מתעלים את ההתנגדות לריבוי לומדי תורה מהזרמים החרדים כהתנגדות לתורה עצמה– הם לא יכולים להאשים את ישראל מהסיבה שהם דורשים שכר משרה שאינה משרתם על פי דבר תורה- פרשת וזאת הברכה.

וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל-מֵ֥י מְרִיבָֽה: הָֽאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת-אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת-(בנו) בָּנָ֖יו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י…

כאשר ציוה יהוה את משה- וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו– משה לא יכל לקבוע למי להעביר את מה שבורא עולם נתן לו כמקרה שבעים הזקנים– וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל- פרשת וזאת ברכה.

שנת שבעים וארבע- עדכון שבעים ושבע. וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן-נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי-סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת-יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּֽעֲשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: פרשת וזאת…

פרשת וזאת הברכה– וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל-הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל-פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהֹוָ֧ה אֶת-כָּל-הָאָ֛רֶץ– הדברים האלה נכתבו לאחר מות משה ורק מי שהיה עם משה על ההר יכול לכתוב זאת להעיד על זאת וגם לאמר שכך היה וכך יהיה– וְלֹֽא-קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל-פָּנִֽים.

נכתב בשנת שבעים ושש- עודכן בשנת שבעים ושבע: הפרשה הזאת היא סוף ספר דברים וכך כתוב: וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָֽאֱלֹהִ֖ים אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל…

יש הבדלים בין ברכת משה לברכת יעקב– ברכת משה ללוי לפני מותו– וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל-מֵ֥י מְרִיבָֽה: הָֽאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת-אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת-(בנו) בָּנָ֖יו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ– דבר הגורלות בדבר יעקב ללוי– שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם.

נכתב בשנת שבעים, שבעים וארבע- עודכן- שבעים ושבע. יש פערים בין ברכת יעקב לשבטי ישראל, בני ישראל לברכת משה את שבטי ישראל: וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ…

מבחן הרועה- בפרשה זאת, בדבריו האחרונים של משה מדובר על מעל משה ואהרן שבגינו לא זכו לעבור את הירדן וגם לא להעביר כמנהיגים את העם לארץ המובטחת– עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי-מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר-צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא-קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

כתובה משנת שבעים וחמש- עדכון- שנת שבעים ושבע: וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד-יְהֹוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל-פִּ֥י יְהֹוָֽה: וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹֽא-יָדַ֥ע…

היתה עבודה זרה במסיבת הנובה- אני הצעתי ועדת חקירה על זאת, חשוב שנדבר על זאת כדי לתקן שלא יקרה עוד– יש לחוקק חוק שאדם שיעשה מסיבות להמונים וישים שם פסלים של אלהים אחרים ישלל ממנו רשיון עסק– פרשת השירה הזאת– הדגשים לשמירה.

וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ | שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: בְּב֣וֹא כָל-יִשְׂרָאֵ֗ל לֵֽרָאוֹת֙ אֶת-פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת-הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את…

וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי– אלה לא בגדים מפעל לייצור בגדים כלשהו.. אלה בגדי משרת בקודש. לא במפעל לייצור מוצרי צריכה שקורא לרווחיו תרומות– פרשות השירה הזאת, וזאת הברכה.

נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל-יִשְׂרָאֵל֘ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת-הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע…

וְזָנָ֣ה | אַֽחֲרֵ֣י | אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא-שָׁ֨מָּה֙– יש מחסידי ברסלב שזה מה שהם עושים באומן במועד בורא עולם– מתוך מאמר במאקו:""אצלי זה גם תפילות וגם פלז'ר" לצדה של תיירות הרוחניות והמצוות צמחה תעשיית לוואי של תיירות מין."

נכתב בשנת שבעים ושש עודכן בשנת שבעים ושבע. וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֘ אֶת-הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל-הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת-אֲר֖וֹן בְּרִ֣ית יְהֹוָ֑ה וְאֶל-כָּל-זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל: וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר…

וְלָֽקַחְתָּ֞ מֵֽרֵאשִׁ֣ית | כָּל-פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ– המצווה היא על הארץ הזאת ולמה בארץ הזאת, כי זאת הארץ שנתן לך בורא עולם– מוּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹֽהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם לֹא יֵֽרָצוּ לָכֶֽם:

וְהָיָה֙ כִּֽי-תָב֣וֹא אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ: וְלָֽקַחְתָּ֞ מֵֽרֵאשִׁ֣ית | כָּל-פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ…

הברכה– יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה | לְ֠ךָ֠ אֶת-אֽוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת-הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר-אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל-מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ– התוצאה הנמדדת היא תוצאת הכלל ולא תוצאת היחיד מבחינת ברכה וקללה– יְצַ֨ו יְהֹוָה אִתְּךָ֙ אֶת-הַבְּרָכָ֔ה בַּֽאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:

וְהָיָ֗ה אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת-כָּל-מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל-גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ: וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל-הַבְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ…

הניצבים– אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם רָֽאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל: טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶרֶ֣ב מַֽחֲנֶ֑יךָ מֵֽחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ– אלה– כִּי֩ אֶת-אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֨נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ– ואלה– וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם:

וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת-לְבָֽבְךָ֖ וְאֶת-לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת-יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל-לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ: וְנָתַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥ת כָּל-הָֽאָל֖וֹת הָאֵלֶּ֑ה עַל-אֹֽיְבֶ֥יךָ וְעַל-שֹֽׂנְאֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר רְדָפֽוּךָ: וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב…

וְשַׁבְתָּ֞ עַד-יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙– וְשָׁ֨ב יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת-שְׁבֽוּתְךָ֖– שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם- ואיך שבים לבורא עולם– וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב– ככה– הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת— וּלְכָל אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ- לכהן ולבניו.

לימודי שנת שבעים ושש – עדכון שנת שבעים ושבע. החטא: וַיֵּֽלְכ֗וּ וַיַּֽעַבְדוּ֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֖וּ לָהֶ֑ם אֱלֹהִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-יְדָע֔וּם וְלֹ֥א חָלַ֖ק לָהֶֽם: וַיִּֽחַר-אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בָּאָ֣רֶץ…

אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר-יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל-הָעָ֖ם אָמֵֽן– לגר ליתום והאלמנה יש משפט מיוחד כמו הדל, וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבֽוֹ– להדר דל בריבו זה להטות משפט עניים, כשאתה מהדר את הדל אתה גוזל ממנו את זכויותיו כעני.

אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר-יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל-הָעָ֖ם אָמֵֽן: פרשת כי תבוא אל הארץ. לגר ליתום והאלמנה יש משפט מיוחד כמו הדל, וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבֽוֹ:…

בארץ מצרים היינו תועבה להם כי זאת הארץ שלהם כי אורחותינו לא כאורחותיהם, אנו היינו עם נכרי למצרים לכן עיר הנכרי גושן ומשכך בארץ ישראל שזאת ארצנו שלנו הנכרי הוא תועבה לנו לכן אסור שיגור בערינו, לכן ערי נכרי גם לנכרים בישראל.

לימודי שנת שבעים וחמש ושש – עדכון שנת שבעים ושבע. אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֘ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַֽעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כָּל-הַ֨יָּמִ֔ים…

כִּֽי-יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אֽוֹ-אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֧ה אֶת-הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָֽה-אֱלֹהֶ֖יךָ לַֽעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ: שעריך הכוונה בשטח שלך, בביתך. אני טוענת שמטפלת הודית בבית של אמא שלך זה לא טוב לאמא שלך– הדגשים.

שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן-לְךָ֙ בְּכָל-שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת-הָעָ֖ם מִשְׁפַּט-צֶֽדֶק: למרות שהשוטר נמצא בעולם השפיטה וחוק הוא לא שופט ולא בפניו מביאים…