תפריט סגור

קטגוריה: 1.41- מבוא- תורה- כללי- כתובות.

נעמי ואלימלך בחרו לצאת מהארץ בעת רעב– אֲנִי֙ מְלֵאָ֣ה הָלַ֔כְתִּי וְרֵיקָ֖ם הֱשִׁיבַ֣נִי יְהוָ֑ה– אך עזיבת הארץ בעת רעב לא הטיבה עימם.

וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨לֶךְ אִ֜ישׁ מִבֵּ֧ית לֶ֣חֶם יְהוּדָ֗ה לָגוּר֙ בִּשְׂדֵ֣י מוֹאָ֔ב ה֥וּא וְאִשְׁתּ֖וֹ וּשְׁנֵ֥י בָנָֽיו: וְשֵׁ֣ם הָאִ֣ישׁ אֱֽלִימֶ֡לֶךְ וְשֵׁם֩ אִשְׁתּ֨וֹ נָעֳמִ֜י…

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ– וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָה לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּֽהְיֶה לְאִשָּׁה וְלֹֽא תִסֹּב נַֽחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר.

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ: משלי עשרים ושנים. וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּֽהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִֽירְשׁוּ…

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה (יפול) יִפָּל שָׁם– גם מפה נלמד שהטומן בור/שוחה אדם הוא החוטא לא האדם שנפל– וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי:

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה (יפול) יִפָּל שָׁם: משלי עשרים ושנים. גם מפה נלמד שהטומן בור/שוחה אדם הוא החוטא לא האדם שנפל. טומן בור…

עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה— וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה: משלי עשרים ואחד. על המשל הזה: וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃  וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙…

אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ– דרך השכל הכוונה להשכלה בתורת ישראל– אני אסכים עימך אם תאמר לי שהלימודים בטכניון נשענים על השכלתו של בצלאל:

אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ: משלי- עשרים ואחד. מהמשפט ניתן להבין שדרך קהל רפאים, היא דרך הפוכה לזאת: מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל (לימודי תורה הם…

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה– עצה מלב איש זאת עצה חכמה– מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב– איש חכם ישמע לעצה זאת– וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה:

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה: משלי עשרים. עצה מלב איש זאת עצה חכמה, מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב: איש חכם ישמע לעצה זאת.…

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו–זה ברור, יש אדם ישר שיש לו בנים ואשריהם שגדלו להיות כאביהם, המחשבה האינסטנקטיבית מחשיבה אודות הפושע ובניו:

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו: משלי עשרים. זה ברור, יש אדם ישר שיש לו בנים ואשריהם שגדלו להיות כאביהם, ברור גם שהמחשבה האינסטנקטיבית מחשיבה…

גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ: אפילו אם הנער נער ישר: גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר– וזאת כי הנער נער. כי עדיין לא יודע טוב ורע. עוד לא אחראי למעשיו.

גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ: אפילו אם הנער נער ישר: גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וזאת כי הנער נער. כי עדיין לא…

אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם– האבן היא המשקל שמנגד לחטא במאזניי המשפט. ואם לזה אתה שם את האבן הזאת ולזה את האבן הזאת זאת תועבה.

אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם: משלי- עשרים. אֶבֶן וָאֶבֶן= וְאֵיפָה וְאֵיפָה. שיש אבן ואבן מתקיים איפה ואיפה, שיש הטיית משפט. האבן היא…

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם– (במקרה הזה מדובר על בעולת בעל שמפתה אישים שאינם בעלה, הדבר נחשב במשל למיים גנובים).

עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ: משלי עשרים. עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר: (ערב לחיך) על המשל הזה: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב…

פרעה ליוסף: אַתָּה֙ תִּֽהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ — בורא עולם ליחזקאל– בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה:

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַֽחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אֽוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ אַתָּה֙ תִּֽהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙…

היו יהודים שבקשו בזכות אבות את השיבה לגרמניא– זה כמו שיבואו ערבים שברחו מכברי וידרשו זכות שיבה לכבריתא.

וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַֽחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃ וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃  וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹֽכְלִ֤ים אִתּוֹ֙…

וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה– על המשל הזה– קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב:

בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת: משלי- תשעה עשר. את זה את/ה מקבל/ת מאבא שלך: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת: את זה אתה מקבל מבורא…

וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא- אץ זה ממהר. במקרה הזה המשוואה לזה– גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב– בלא דעת הוא אץ.. כמו האדם זה– מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה:

משלי תשעה עשר- הדגשים ללמידה ומחשבה. גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא: משלי- תשעה עשר. וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא: אץ זה לא רץ.…

הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד– זה דבר ששמענו עליו לא אחת- ברור שהחבר הזה– וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד: הוא לא החבר הזה- וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד:

הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד: משלי- תשעה עשר. רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן: משלי- תשעה עשר. כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ…

מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע– פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ– יש דיבור ויש דיבור– כדי להבין נכונה נחשוב מי הוא החכם ומי הוא הכסיל.

מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה: משלי שמונה עשרה. מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ: דִּבְרֵי פִי אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה: יש…

מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָה– לא בכל המקרים. היו מקרים בתורתינו שמצאו נשים לא טובות ואשה בונה ואשה הורסת כמו במקרה שלמה.

מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָה: משלי שמונה עשרה. לא בכל המקרים האשה שמצאת היא אשה שעימה בא הטוב הזה: וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָה: לא…

בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה— המשוואה היא כזאת: מעשה רשע יביא קלון, הקלון יביא את הבוז והבוז יביא את החרפה.

הדגשים לחשיבה ולמידה: בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה: משלי שמונה עשרה. כשזה בא: בא זה: בְּבוֹא רָשָׁע וְעִם קָלוֹן בָּא גַם בּוּז:…

טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב– עדיף להיות עני עם בית לא משופץ כמו שאומרים– פַּת חֲרֵבָה– מהאדם שמקור עושרו מזאת– זִבְחֵי רִיב.

טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב: משלי שבעה עשר. זִבְחֵי רִיב: ירצה הגנב לחשוב שריב בבית מטמא את הזבח ואם אין ריב…

לאחר מות יעקב פחדו אחי יוסף שיוסף ינקום בהם, מפחדם זה הציעו עצמם כעבדים ליוסף– וַיֵּֽלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַֽעֲבָדִֽים– יוסף סרב.

וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַֽחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃ וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֨ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַֽאֲלֻמָּתִֽי׃  וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ…

לפני שיהודה שכב עם תמר, הם סכמו את "תנאי העסקה" המחיר בעבור המשכב היה גדי עזים: משהו כמו 1000-1500 שקל.

וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־גֹּֽזְזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃  וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃ וַתָּסַר֩…

לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם: כִּי עֵת רָעָה הִיא–  ומה זאת עת רעה- כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ:

חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת (וקר) יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה: משלי שבעה עשר. על המשל הזה: כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר…

לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ– גבהות רוח וגאות באים לפני כשלון, זאת אומרת שהתנשאות וגאווה הם מתכון לכשלון למשבר:

לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ: משלי שישה עשר. לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן גאווה באה לפני משבר. וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ: גבה רוח כהתנשאות באה…

מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע– המסילה ישרה כי אתה עוקף את הרע. אפילו שיש בה מלא מעקפים ופיתולים היא נחשבת ישרה.

כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה: משלי- שישה עשר. כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ: לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא…

זה— לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ– וזה– בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ– וזה– גֹּל אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ— מומשל על סיפור שלמה.

לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ: משלי שישה עשר. לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ: שלמה ביקש זאת בתחילת דרכו: בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם…

זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה– לצורך ביאור–כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם.

משלי חמישה עשר- זה לעומת זה. בעריכה: משפט זה  מול זה הסבר מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים: וְסֶלֶף…

וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ– הצלחה שהביאה ברכה על בית מעבידו יוסף– וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף.

וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו הַמִּצְרִֽי׃ וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ…

יוסף סירב לשכב עם אשת מעבידו שהטיב עימו, ועדין בחטא הזה יש חטא לבורא עולם– וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָֽרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃

עוד לפני שעם ישראל קיבל תורה היה ידוע שאיש השוכב עם אשה בעולת בעל- חוטא לבורא עולם. וכל בני ביתו איתו. וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד…

יוסף היה רועה את אחיו בצאן, הוא היה רועה את אחיו ולא את הצאן, סביר לחשוב שאחיו היו רועים את הצאן.

פרשת וישב יעקב. אֵ֣לֶּה ׀ תֹּֽלְד֣וֹת יַֽעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם…

בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אֽוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ– לפרעה לא היתה כל בעיה לערוף את ראש עבדיו. על אסירותו של יוסף ביאר דוד כך– שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ; לְעֶבֶד, נִמְכַּר יוֹסֵף. עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ;  בַּרְזֶל, בָּאָה נַפְשׁוֹ.

וַיַּ֥רְא שַׂר־הָֽאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּֽחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃ וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְי֗וֹן מִכֹּ֛ל מַֽאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַֽעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל…

מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים– שורש המחלה– וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת– פעולה נדרשת– וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת– התרופה– הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.

מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: משלי- חמישה עשר. מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים: מה זאת מרפא לשון, על משל דיבור, שהדיבור הוא דיבור…

שהחברים של איוב באו לנחמו הם הבינו שאין ערך למילים– וְאֵין-דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּֽי-גָדַל הַכְּאֵב מְאֹֽד— כל מילה מיותרת– וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר– המילה מותר היא ההפך ממחסור– בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר– כמו בשיר העצב אין לו סוף– כִּֽי-גָדַל הַכְּאֵב מְאֹֽד:

בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר: משלי ארבעה עשר. וַֽיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת | רֵעֵי אִיּוֹב אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ אֱלִיפַז…

אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת–יש פה שני שחקנים: הראשון: אֶרֶךְ אַפַּיִם יש לו סבלנות כמו שאומרים.. השני: וּקְצַר רוּחַ. כזה שממהר, לא מחכה, רוצה עכשיו ויהי מה.. אין לו סבלנות כמו שאומרים..

אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת: משלי ארבעה עשר. יש פה שני שחקנים: הראשון: אֶרֶךְ אַפַּיִם זה אדם שלא ממהר.. יש לו סבלנות…

הֲלוֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב— יש פה שתי קבוצות– קבוצה אחת– חֹרְשֵׁי רָע– קבוצה שנית– חֹרְשֵׁי טוֹב– נבין תחילה מה הכוונה לחורשים– רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי: עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים.

הֲלוֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב: משלי ארבעה עשר. יש פה שתי קבוצות שחקנים: קבוצה אחת: חֹרְשֵׁי רָע קבוצה שנית: חֹרְשֵׁי טוֹב: שתי…

על יראת יהוה נכתב כך— וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה– החכמה הניתנת מבורא עולם מלמדת את זאת– לְדָוִד בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה ולכן— יִרְאַת יְהוָה מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת.

משלי ארבעה עשר הדגשים ללמידה- מחשבה. בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן: משלי מזמור ארבעה עשר. בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ ואם אין למלך…

היו שונאים לישראל או הולכים עם העדר גם אם בשתיקה שהצטערו על השואה, היו רבים שאמרו שטעו או שהוריהם טעו. אפילו שילמו שילומים— נראה מפה שהדור הזה בארופה אומר שהוא טעה לחשוב שטעה– לימודי משלי שלושה עשר.

(הלוך) הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים (וחכם) יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ: משלי שלושה עשר. החלק הראשון של המשפט ברור, אדם שנמצא בחברת חכמים מושפע מהם, אדם מושפע…

וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס– ביאור על "ההיפכא מסתברא"– מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהוָה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:  נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה– הדגשה— נַפְשִׁי- ביאור– הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה— למחשבה— לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי.

משפט זה לעומת זה הסבר מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס: מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס: במקרה הזה: החמס הוא…

וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד— וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַֽעֲקֹ֥ב אָחִֽיו— וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ:

למחשבה: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא-לְךָ אָבִי–בָּרְכֵנִי גַם-אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם,…

וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה לָהֶם- כשם שעשה לישראל, עשה לעשיו וכשם שעשה לעשיו, עשה גם לבני לוט– וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו:

נכתב בשנת שבעים ושבע- עודכן בשנת שבעים ושמונה.

צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר–זה כמו אדם שאוכל ואוכל ולא שבע ומשכך אין ערך לכל ההון שהוא צבר אם עדיין רעב- לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם:

צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר: משלי שנים עשר. יש פה שניים: צַדִּיק רְשָׁעִים לא מדובר פה על עשיר ועני. יש שני עשירים אחד…

לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז– על משל הבל החן ושקר היופי אישה יראת בורא עולם היא תתהלל– וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה– וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז= וְסוּר מֵרָע בִּינָה:

לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז: מה ההבדל בין זה, לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ לבין זה: וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז: שלמה היה מלך…

משלי עשתי עשר- צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע– עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיהוָה מִזָּבַח– אם אתה עשיר כשווי פר ואם אתה מעמד ביניים כשווי כבש, ואותו הדבר הלאה, אם ידך אינה משגת את זאת ואת זאת אז עוף.

בעריכה/למידה. משפט: זה: לעומת זה: הסבר: תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה: תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים (ושדם) יְשָׁדֵּם: תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ…

כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם– פרידת יעקב ועשיו כמודל מקראי להקטנת ריכוזיות במשק הישראלי: על גבולות עושר- מעודכן.

נכתב בשנת שבעים וחמש ועודכן בשנת שבעים ושמונה. (הרחבתי את המאמר בתחומים הכלכליים דיומא בעזרת הרובוטית של בינג) וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒…

כי חנני אלהים- וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃ וַיִּקְרָ֧א יַֽעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃  וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת וישלח יעקב- שנת שבעים וארבע- עדכון שבעים ושמונה. וַיִּוָּתֵ֥ר יַֽעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּֽאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃ וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙…

וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה– וכמו שמלכים חשקו בסבתא שלו (רבקה) וגם בסבתא רבה שלו (שרה) כך נשות עשירים חשקו ביוסף– וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי:

וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים, וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר; הִיא הָיְתָה, אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה: שמואל. אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה. מידי פעם יש בתורה איזכור על אישה וגם…

משלי- עשתי עשר- הדגש שפה– וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ– למעשה יש פה הכפלה של המילה רעה– וְדֹרֵשׁ רָעָה רָעָה תְבוֹאֶנּוּ–  תְבוֹאֶנּוּ– במשמעות של תבוא הרעה אליו- תבואנו הרעה.

מעניין פה מבנה המשפט: שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: יש פה שני אנשים: האחד: שֹׁחֵר טוֹב השני: דֹרֵשׁ רָעָה וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: למעשה…

בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה– אשת כהן למשך זרע צריכה להיות בתולה בת לאב מעמיו/שבטי ישראל. כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשׁוֹ– בורא עולם מקדש את הכהן לעבוד בקודש ולא רב.

וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:…