תפריט סגור

תגית: 9.1 – כתובות ספר משלי.

זה– אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא: כִּי יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה– לעומת זה– הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת:

אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא: יִרְאַת יְהוָה שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה:…

לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה– ראשית דבר בזאת– יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה: כמבואר בזאת– וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַֽעֲשֶׂה וְנִשְׁמָֽע.

לימודי משלי – פרק שבע. בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ:  קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ: אֱמֹר…

כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ– כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה– וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ– וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:

כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ: וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ: משלי שלוש. כמבואר בספר מלאכי: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי…

משלי- ארבע- וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם:

בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים: פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר: כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא…

משלי- שש- נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ– ברור שהכותב מבקש ומציע שתשמור מצוות אביך ותורת אימך שתורתם תורת ישראל–הדבר ישמור עליך מהאישה הזאת– לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה- כמו דבר יצחק ליעקב– וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.

נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד עָנְדֵם עַל גַּרְגְּרֹתֶךָ: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ: כִּי נֵר מִצְוָה…

משלי- שש- תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ– עוד בקציר היא שמה בצד לחורף– ומשכך– אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל– היא עצמאית- אפשר להמשיל זאת למדינה, שאוגרת בימי שובע לימי מלחמה-  בסופו של יום החמאס נזקקים לעזרת מדינות אחרות ומשכך נמשלים- כי בימים שהוא תכנן את המלחמה הוא לא שם בצד.

זאת: לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם: אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל: תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ: משלי- שש. לעומת זה: עַד…

משלי- ארבע- מבחינת סדרי עדיפויות זה דבר ראשון– רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה: ולשמור על הדבר– סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה– כמו שתרומם ותשמור כך היא תשמור עליך– תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ– התומך נתמך– תֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: 

שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ: כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי: וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר…

משלי- ארבע- אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע- חשוב להבין שזה משל כשאתה מסיר רגלך מרע, אתה הולך ישר כשאתה סוטה מהדרך יען כי רשע על הדרך, הסטיה הזאת מהדרך  הזאת מיישרת למעשה את דרכך– פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר:

בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא וְאַל תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים: פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר: כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא…

משלי- שניים– בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה– מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה: לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת: הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ: הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע: אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם: 

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה…

משלי שנים- בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה– מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה–  לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה: הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה: כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ: 

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה…

משלי- שניים- בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה– אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא:– אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב: כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם– מעודכן.

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה:…

משלי- שניים- קדם– בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא: כִּי יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: (וצפן) יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם– מעודכן.

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה:…

משלי- אחד- שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ– אנחנו יודעים מי היה האבא של שלמה, אך מה קורה שהאבא שלך הוא מהאנשים האלה– יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם– במקרה כזה שמוסר אביך מתנגש עם מוסר תורה– וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ: בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא: אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ…

שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת: שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי: רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי– שהאדם הזה מבקש שלפני מותו הוא יאכל מלחם חוקו, לא מתרומות וברור שלא מגזל– פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי יְהוָה וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי– משלי שלושים.

אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים: הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם: שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם: מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא…

לפני קריאת דברי הבאים- קו חשיבה מנחה. אפילו שאתה גיי פרינדלי, תקרא את דברי מתוך המקום שעניינו של זה בזה וישיבתו של של זה עם זה, מוכיחה שזה שקר וכזב בעניין תורתינו אומנותו ומשכך:

לפני קריאת דברי הבאים- קו חשיבה מנחה. אפילו שאתה גיי פרינדלי, אפילו שאתה מתעב את דברי בעניין ההומו. אפילו שאתה חש תחושת אי נוחות מדבר…

שְׁאוֹל (ואבדה) וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה– עיני האדם הלא יודעות שובע– כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ– בהמשלה לרעב השאול ואבדון הלא יודע שובע– על משל פרי עץ הדעת– וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל- משלי- עשרים ושבע.

שְׁאוֹל (ואבדה) וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה: עיני האדם הלא יודעות שובע, בהמשלה לרעב- השאול ואבדון הלא יודע שובע. דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד…

כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה–זה כמו שאתה נותן רובה מאג לילד קטן, רק שבמקרה הזה האוחז בנשק אדם בוגר אכזר, אדם קנאי, שאין לו כל עכבות, ואין משפט ואין דין ואין דיין. הוא עושה כרצונו, ואין ערכי מוסר כילד קטן שעוד לא למד. כמו דיקטטור. כמו אדם עשיר משחד שלזאת הוא מתעל את הכח שנתן לו ממונו– משלי עשרים ושבע.

כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: משלי עשרים ושבע. זה יותר כבד: וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: משני אלה ביחד: כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל:…

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת– זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה.. ובהמשך הביאור לפירוש המילה מתלהלה– דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן– מפה אפשר להבין פשר המילה מתלהלה– כְּמִתְלַהֲמִים אדם מתלהם הוא אדם שמתלהלה– כְּמִתְלַהְלֵהַּ– המשול לעושה זאת– הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת- משלי- שישה ועשרים.

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת: כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי: משלי עשרים ושש. כְּמִתְלַהְלֵהַּ: זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה..…

משלי- עשרים וחמש- וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב– בורא עולם נפח בנו נשמת חיים– וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה– ופה מדובר בהמרה הפחה הפוכה– הָפֵחַ בַּחוּרִים– ברור שלפני הפחה צריך לרוקן. על המשל הזה– וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו:

עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ: משלי- עשרים וחמש. האיש הזה: אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ: נמשל לזה: עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה:…

משלי- עשרים וחמש– מענין שזה– רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר– בא ביחד עם זה– רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם– המקרה הזה זה לא אותו מקרה כמו המקרה שנאמר עליו זאת– וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ— מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה– יען כי גשם זה לברכה:

רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר: וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר: זה כמו שאדם מזעיף פניו אליך ולא אומר דבר, הדבר נובע מפה: לְשׁוֹן…

משלי עשרים וחמש– וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיהוָה אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא– את דברים אלה אמר דוד על שאול המלך– למחשבה, מפה נלמד שבן גביר סטרוק וסמוטריץ' כחברים בממשלה אינם המלכים האלה שיש להם זכות  להחיל את משפט המלך ולהקריב את בני ישראל השבויים ולמשול בצה"ל למות למלחמותיהם כמלחמתינו כדי להשיב את בוחריהם לעזה.

כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר: שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר: הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי: הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי…

משלי עשרים ושלוש– כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ: וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה: אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו– כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת– במקרה הזה התקווה באחרית המלחמה היא להיות בצד המנצח– למחשבה, חמאס אוכלים מסיוע הומניטרי ממדינת ישראל והם עם שאוכל מהאויב שלו– יש התכנות שאנשי המשא ומתן מישראל התאוו למטעמים של הקטארים גם הם…

אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת יְהוָה כָּל הַיּוֹם: כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת: משלי- עשרים ושלושה. ביאור תהלים: לְדָוִד אַל תִּתְחַר…

משלי- עשרים ושניים– הזיכוי שזיכה אותך אהרון ברק הוא לא משוואה ודאית שאתה זכאי גם בבית משפט של בורא עולם, וזאת גם מתוקף שאהרון ברק לא שופט ולא מחוקק בבית משפט שחוקותיו כחוקת ישראל. כמבואר בתהלים– עַל-כֵּ֤ן | לֹא-יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים:

עָרוּם רָאָה רָעָה (ויסתר) וְנִסְתָּר וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ:  משלי. יש משל כזה על שני אנשים שהסתכלו מהחלון, ומהחלון נראו שמיים ובוץ באדמה. אחד לא ראה…

משלי- שניים ועשרים– וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים– ובמקום שהייתה שפה אחת ודברים אחדים, "בהומוגניות" הזאת אולי משהו כמו הקומוניזם בעת שסטאלין ולנין היו האבא של העם הרוסי– וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ– והמה לא אבותיהם והמה לא האלהים.

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה (יפול) יִפָּל שָׁם: משלי שנים ועשרים. השוחה העמוקה, משולה לפה שמדבר זרה. גם בלשון יכולה להיות מלכודת וזאת מהנלמד…

משלי- עשרים ואחד- כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים–  (אתה לא יכול לאמר לאדם שגזלת ממנו שהקרבת שה ולכן אתה לא מחזיר לו את הגזל, הקרבה שלעצמה לא מכשירה את הגזל, את הגזל יש להשיב ואחר כך להקריב שה או פר כדי לכפר על הנפש החוטאת).

שֹׁד רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט: משלי- עשרים ואחד. שֹׁד רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כדי להבין את המשפט נבין תחילה מה הפרוש של המילה יגורם: כִּי…

משלי- עשרים- נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן– האדם יוצר מהאדמה. בורא עולם נפח באפו נשמת חיים: וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים ורק לאחר מכן נהיה נפש חיה, כנראה שאותו הדבר גם ברחם שהאדם נהיה שלם, כבגד שלם , שיש לו אף שממנו נופח בו בורא עולם נשמת חיים עד אז הוא לא נחשב לחי–עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי- ולמרות שממעי אימי- וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה– כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן:

נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן: משלי- עשרים. נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם: הנשמה שבורא עולם נפח באדם היא הנר היא האור באדם עוד…

משלי- שמונה עשרה– אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח– כדי להבין את הדבקות המשולה לחברים אוהבים, אפשר להבין זאת מדוד ויהונתן– אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים– ברור שהדבק הזה הוא לא הדבק הזה– וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד– האהבה הזאת היא לא כאהבה הזאת, למרות שיש הנהנים לדמות שכך..

אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח: משלי מזמור שמונה עשר. (לפני הדברים הבאים, יש לשים לב שמדובר בלשון זכר). יש חבר לשתות בירה כמו…

משלי- שמונה עשר– מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב– קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת– וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה– US– וַתְּהִי לָהֶם: הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר– THEM– וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ: שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ– שלא כמו הבונה הנ"ל, הבונה הזה– צַדִּיק בונה מגדל כזה– שֵׁם יְהוָה בּוֹ– ולכן הוא כזה– מִגְדַּל עֹז ובמקום הזה– יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב:

מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: מזמור שמונה עשר. קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ…

משלי– שמונה עשרה– שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא– סטרוק בן גביר וביבי יכולים ללמוד משלמה במקרה זה– זאת ביקש שלמה– וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה– והוא לא קרא למהלומות– וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ: ומשכך הלא כסיל הזה קיבל זאת: הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ:

שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא: משלי שמונה עשרה. במקרה החמאס למרות שהחמאס אישר עסקה לשחרור שבויים ולמרות שהיא הייתה עסקה כרצונו של ביבי…

משלי- חמישה עשר– וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב: צריך גם לחשוב כל כך שלא בעתו, הוא לא רק לפני העת הוא גם אחרי העת, זה כמו שיש עת כנוס אבנים/ סיום מלחמה ואתה לא מסיים את המלחמה בעת שנכון לסיים אותה ואז הכל מתהפך לך והשגים שהשגת כמו לא היו ולא רק בתחום דעת קהל עולמית והשלכותיה.

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב: משלי מזמור חמישה עשר. לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת: משלי מזמור חמישה עשר. נגיד…

משלי- שבע- אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ- העובדה שהחכמה הומשלה לאחות , לא מקיימת את החכמה כמשל לאחותך בת אביך או אימך. הדבר לא מעיד שאחותך חכמה.

אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא: משלי- מזמור שבע. אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ השימוש במילה אחות היא כשימת תואר לבינה מה היא בשבילך. ברור…

משלי- שבע- האשה הזאת– וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב– היא– הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ– אשת איש שיצא את ביתו– כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק– והיא– והיא מציעה לך את זה– לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים– עצת שלמה, שומר נפשו ירחק:

וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב:  הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ: פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב: וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה…

משלי- שש- בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ:

בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ: נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ: עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ: אַל…

משלי- חמש- יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ– כִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה–רִאשׁוֹנָה:

יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ:  אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד: וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה: משלי-…

משלי- חמש- עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ:

עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ: משלי- חמש. יען כי האנשים האלה מתפרנסים מלהרע. וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ: ואם לא יצליחו להרע לאדם הם כמו…

משלי ארבע- קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי.

קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי: אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ: רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה: סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ…

משלי- ארבע- בֵן הָיִיתִי לְאָבִי וַיֹּרֵנִי– מאוד מעניינת הקריאה במשלי, לאחר קריאה בתהלים, נראה ששלמה היה בן לאביו ובן שלמד מאוד מאוד מאביו. זה יפה לראות את דוד בשלמה, בכתבי שלמה.

שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ: כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי: וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר…

משלי- שלוש- בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:

בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:  בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ: אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת יְהוָה וְסוּר מֵרָע: משלי-…

משלי- אחד- חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ:

חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ: בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר: משלי- מזמור אחד. החכמה הזאת היא לא בינה כמו השכלה להרע שמסתירים…

משלי- אחד- קדם.

קדם לימודים: משלי הוא ספר לימודים. מי המלמד: מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: עם חיוך "שליימל'ה מלמד": ולמה ללמוד ממנו: בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל…

זאת דבר תורתינו וחכמינו על אצילותו של הרב ישראל זעירא, במקרה התפילה בתל אביב: איזה הוא גיבור? – הכובש את יצרו, שנאמר: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם, מִגִּבּוֹר; וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, מִלֹּכֵד עִיר: משלי.

הרב זעירא בחר לוותר על תפילת חג בתל אביב כי הייתה התכנות לעימות ולא טוב העימות הזה, לכן הוא וויתר שלא יהיה חטא בישראל או…