תפריט סגור

תגית: 9.1 – כתובות ספר משלי.

בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר– שלל אשת החיל- מִפְּרִי יָדֶיהָ– בדרך הזאת– יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר– שלל איזבל לבעלה– כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי– בדרך הזאת– וַיִּשְׁלְחוּ אֶל אִיזֶבֶל לֵאמֹר סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת:

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר: גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה: דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ…

דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן– האשה הזאת אכלה פרי אסור– אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן– אכלה פרי אסור וכיחשה בדבר.

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי (וארבע) וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה: כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה…

וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם– וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה– כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא– משלי שלושים.

וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב: משלי- שלושים. וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם: וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת…

כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר (דור) וָדוֹר– בעתות שאינן עתות חוסן, זה החוסן שלך– יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים: 

כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ: משלי שלוש. מֵהוֹנֶךָ – לא רק מן הכסף וההון, אלא מכל מה שמייצר ערך ותועלת. תְּבוּאָתֶךָ – פרי…

כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר–תחשוב שאתה עובד אדמה בעת קציר, אתה עובד עבודה גופנית מאומצת כשהשמש קופחת מעלייך וחם ואין מזגן..

כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב: משלי עשרים וחמש כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר: תחשוב שאתה עובד אדמה בעת קציר, אתה עובד…

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם– וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ– אתה לא יכול להפיל את שנאיך בזאת ושמכספי העם  יתנו סל שיקום, וסל מזון, וסיוע למשתכן, לזה במקום לזה.

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ: משלי עשרים וחמש. זה חוק: אם: אִם…

עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה— וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה: משלי עשרים ואחד. על המשל הזה: וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃  וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙…

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה– עצה מלב איש זאת עצה חכמה– מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב– איש חכם ישמע לעצה זאת– וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה:

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה: משלי עשרים. עצה מלב איש זאת עצה חכמה, מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב: איש חכם ישמע לעצה זאת.…

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו–זה ברור, יש אדם ישר שיש לו בנים ואשריהם שגדלו להיות כאביהם, המחשבה האינסטנקטיבית מחשיבה אודות הפושע ובניו:

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו: משלי עשרים. זה ברור, יש אדם ישר שיש לו בנים ואשריהם שגדלו להיות כאביהם, ברור גם שהמחשבה האינסטנקטיבית מחשיבה…

גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ: אפילו אם הנער נער ישר: גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר– וזאת כי הנער נער. כי עדיין לא יודע טוב ורע. עוד לא אחראי למעשיו.

גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ: אפילו אם הנער נער ישר: גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וזאת כי הנער נער. כי עדיין לא…

אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם– האבן היא המשקל שמנגד לחטא במאזניי המשפט. ואם לזה אתה שם את האבן הזאת ולזה את האבן הזאת זאת תועבה.

אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם: משלי- עשרים. אֶבֶן וָאֶבֶן= וְאֵיפָה וְאֵיפָה. שיש אבן ואבן מתקיים איפה ואיפה, שיש הטיית משפט. האבן היא…

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם– (במקרה הזה מדובר על בעולת בעל שמפתה אישים שאינם בעלה, הדבר נחשב במשל למיים גנובים).

עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ: משלי עשרים. עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר: (ערב לחיך) על המשל הזה: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב…

בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה— המשוואה היא כזאת: מעשה רשע יביא קלון, הקלון יביא את הבוז והבוז יביא את החרפה.

הדגשים לחשיבה ולמידה: בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה: משלי שמונה עשרה. כשזה בא: בא זה: בְּבוֹא רָשָׁע וְעִם קָלוֹן בָּא גַם בּוּז:…

מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע– המסילה ישרה כי אתה עוקף את הרע. אפילו שיש בה מלא מעקפים ופיתולים היא נחשבת ישרה.

כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה: משלי- שישה עשר. כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ: לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא…

זה— לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ– וזה– בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ– וזה– גֹּל אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ— מומשל על סיפור שלמה.

לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ: משלי שישה עשר. לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ: שלמה ביקש זאת בתחילת דרכו: בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם…

זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה– לצורך ביאור–כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם.

משלי חמישה עשר- זה לעומת זה. בעריכה: משפט זה  מול זה הסבר מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים: וְסֶלֶף…

מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים– שורש המחלה– וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת– פעולה נדרשת– וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת– התרופה– הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.

מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: משלי- חמישה עשר. מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים: מה זאת מרפא לשון, על משל דיבור, שהדיבור הוא דיבור…

שהחברים של איוב באו לנחמו הם הבינו שאין ערך למילים– וְאֵין-דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּֽי-גָדַל הַכְּאֵב מְאֹֽד— כל מילה מיותרת– וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר– המילה מותר היא ההפך ממחסור– בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר– כמו בשיר העצב אין לו סוף– כִּֽי-גָדַל הַכְּאֵב מְאֹֽד:

בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר: משלי ארבעה עשר. וַֽיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת | רֵעֵי אִיּוֹב אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ אֱלִיפַז…

אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת–יש פה שני שחקנים: הראשון: אֶרֶךְ אַפַּיִם יש לו סבלנות כמו שאומרים.. השני: וּקְצַר רוּחַ. כזה שממהר, לא מחכה, רוצה עכשיו ויהי מה.. אין לו סבלנות כמו שאומרים..

אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת: משלי ארבעה עשר. יש פה שני שחקנים: הראשון: אֶרֶךְ אַפַּיִם זה אדם שלא ממהר.. יש לו סבלנות…

הֲלוֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב— יש פה שתי קבוצות– קבוצה אחת– חֹרְשֵׁי רָע– קבוצה שנית– חֹרְשֵׁי טוֹב– נבין תחילה מה הכוונה לחורשים– רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי: עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים.

הֲלוֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב: משלי ארבעה עשר. יש פה שתי קבוצות שחקנים: קבוצה אחת: חֹרְשֵׁי רָע קבוצה שנית: חֹרְשֵׁי טוֹב: שתי…

על יראת יהוה נכתב כך— וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה– החכמה הניתנת מבורא עולם מלמדת את זאת– לְדָוִד בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה ולכן— יִרְאַת יְהוָה מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת.

משלי ארבעה עשר הדגשים ללמידה- מחשבה. בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן: משלי מזמור ארבעה עשר. בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ ואם אין למלך…

היו שונאים לישראל או הולכים עם העדר גם אם בשתיקה שהצטערו על השואה, היו רבים שאמרו שטעו או שהוריהם טעו. אפילו שילמו שילומים— נראה מפה שהדור הזה בארופה אומר שהוא טעה לחשוב שטעה– לימודי משלי שלושה עשר.

(הלוך) הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים (וחכם) יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ: משלי שלושה עשר. החלק הראשון של המשפט ברור, אדם שנמצא בחברת חכמים מושפע מהם, אדם מושפע…

וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס– ביאור על "ההיפכא מסתברא"– מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהוָה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:  נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה– הדגשה— נַפְשִׁי- ביאור– הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה— למחשבה— לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי.

משפט זה לעומת זה הסבר מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס: מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס: במקרה הזה: החמס הוא…

צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר–זה כמו אדם שאוכל ואוכל ולא שבע ומשכך אין ערך לכל ההון שהוא צבר אם עדיין רעב- לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם:

צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר: משלי שנים עשר. יש פה שניים: צַדִּיק רְשָׁעִים לא מדובר פה על עשיר ועני. יש שני עשירים אחד…

לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז– על משל הבל החן ושקר היופי אישה יראת בורא עולם היא תתהלל– וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה– וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז= וְסוּר מֵרָע בִּינָה:

לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז: מה ההבדל בין זה, לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ לבין זה: וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז: שלמה היה מלך…

משלי- עשתי עשר- הדגש שפה– וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ– למעשה יש פה הכפלה של המילה רעה– וְדֹרֵשׁ רָעָה רָעָה תְבוֹאֶנּוּ–  תְבוֹאֶנּוּ– במשמעות של תבוא הרעה אליו- תבואנו הרעה.

מעניין פה מבנה המשפט: שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: יש פה שני אנשים: האחד: שֹׁחֵר טוֹב השני: דֹרֵשׁ רָעָה וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: למעשה…

כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה– זה כמו המציצן שמצלם אישה במקלחת  ועושה דחקה בזמן שהחיים של האישה נהרסים. על כך נאמר– כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן:

בעריכה. משפט זה: מול זה: ביאור- הסבר. בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ: בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב: וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ: מבחינת התגובה…

מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן– כמבואר– כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי:  עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה:

יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת: משלי- עשרים ותשע. וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבֽוֹ: שמות. לעתים יש המבקשים להדר עני כדי שלא יצדק בריבו,…

משלי עשרים ושבע- הדגשים ללמידה וחשיבה.

כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ: האדם הגולה ממולדתו שהומשל לציפור הנודדת מן הקן. עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ: יש פה…

דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ– על המשל הזה–  לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם: עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא:

דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ: משלי עשרים וחמש. לא שובעים מדבש, לדבש יש מידה: אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד: משלי…

משלי- עשרים וארבע- הדגשים ללמידה וחשיבה.

גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ: כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ: משלי עשרים וארבע. גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ…

הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג– לפעמים אדם ישפט על מה שלא עשה– אִם תַּחְשׂוֹךְ: כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה– במקרה הזה חוסר הפעולה נחשב לפועל– הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ:

הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ: כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ:…

כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת– במקרה הזה אני רוצה לדבר בענין האמהות החוזרות בתשובה ושבסופו של יום נענתה תפילתן:

כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ: אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק…

וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא– יען כי– אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ– כשיודעים מי אבי היתומים אז ברור– כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ:

אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא: כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ: משלי עשרים ושלוש. וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא: יען כי:…

חֲנֹךְ לַנַּעַר– בעת הזאת הדברים הנלמדים כמו נחקקים בו ולכן– גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה– אך יש פה הסתייגות– עַל פִּי דַרְכּוֹ– אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ:

חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה: משלי- עשרים ושניים. חֲנֹךְ לַנַּעַר אומרים שבזמן שמעצב אדם הוא זמן נערותו, ילדות, עד…

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר– ומשכך– וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם– במקרה זה שגו. במקרה זה לא שגו- וְנָֽתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר-תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֨יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָֽלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָֽׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ:

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם: משלי עשרים. כנלמד מתורתינו יין זה לא חטא, מותר לשתות יין, אך לשתות נכונה, לא לשגות…

משלי עשר– כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו– נגיד שליח שתפקידו להביא מיידע, השליח הזה הוא כעיניים לשלחו ולעתים גם יש לו השפעה על מחשבת ודעת השולח ולכן השליח הזה לשולחן נמשל לזה.

כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו: משלי מזמור עשירי. קודם כל צריך להבין שהדברים נאמרו מפי שולח. שלמה המלך היה מלך ושכזה היו לו…

פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה– וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָֽה: וָֽאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָֽה:

משפט הסבר השכל הסבר פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת: שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת: משלי עשר. כדי להבין אחלק את שני…

תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא– דוד בתפילתו האחרונה כמלך כתב כך לבנו יורשו, תפילת מלך לבנו המלך– לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ:

משלי שישה עשר. תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא: רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב: חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה:…

על זה– עַל כָּל פְּשָׁעִים תכסה זאת: תְּכַסֶּה אַהֲבָה– כמו שאומרים אהבה היא עיוורת. שאדם אוהב אדם פושע, אז יש הדחקה שהאוהב מדחיק את העובדה שהאדם הזה פושע.

בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס: משלי מזמור עשירי. ובהמשך: מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס: שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים…

משלי- תשע- תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים: אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא: החכמה לעומת ההלצה:

נכתב בשנת שבעים ושבע- עודכן בשנת שבעים ושמונה. יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ:  אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ:  תֵּן…

משלי- תשע- כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּֽנּוּ– תחשוב על הספרון כמעקה כמו תמרור אזהרה- דרך מסוכנות ותלולה לפנייך!

נכתב בשנת שבעים ושבע- עודכן בשנת שבעים ושמונה. במזמור הזה יש שלושה שחקנים- שתי נשים ופתי. שתי דרכים ופתי. הפתי יכולים להיות גם אני וגם…

החכמה כיציר נברא מדברת אלינו ממשליו של האדם החכם ביותר בעולם– אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם– רוח החכמה בעצמה מדברת אלינו כיחידה עצמאית המדברת מפי שלמה.

כתובה מעודכנת. במזמור זה (משלי- שמונה) המדברת אלינו היא החכמה בעצמה: הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ: בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה: לְיַד…

הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ– וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ– כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:

משלי- שמונה. הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ: בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה: לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה: אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא…